איך אפשר באמת להנות יותר מהחיים? להיות נוכחים יותר? מה זה בעצם מודעות? למה בדיוק אנחנו אמורים להיות מודעים? איך לשחרר חשיבה שלילית בעזרת מודעות?
כולם מדברים בימים אלה על החשיבות לחיות חיים מודעים, להיות נוכחים בכאן ועכשיו,על התפתחות רוחנית ועוד מושגים וקלישאות שהגיע הזמן לפשט ולהבין אותם לעומק…
למה אנחנו רוצים להיות יותר מודעים?
1. למחשבות לרגשות ולתחושות שלנו ברגע הזה כאן ועכשיו! (state of mind)
2. לטבע התודעה שלנו -להבין איך היא פועלת.
אנחנו כל כך רגילים להתייחס לתוכן של המחשבות שלנו כאל אמת היות ואנחנו מייד מרגישים את זה בגוף, לדוגמא המחשבה "מה יהיה אם?…כמה פעמים שאלתם את עצמכם שאלות כמו ""מה יהיה אם אכשל? מה יהיה אם אאבד שליטה? מה יהיה אם לא אמצא זוגיות? " מה יהיה אם הגרוע מכל יקרה? ומייד התת מודע מדמיין את מה יהיה אם… ,בעצם מספק לנו תמונה של מה יהיה אם…
כל מחשבה כזו מזמינה את המוח לספק תשובות שיבטלו את האי ודאות שכל כך קשה לנו איתה…
ואז אנחנו מדמיינים את הקטסטרופה העתידית שעלולה לקרות, (כדי להיות "מוכנים" לגרוע מכל} מרגישים גל של פחד שאותו אנחנו מפרשים בטעות כאישור מהגוף שזה אמיתי ,יש סכנה שזה אכן מה שיקרה, שמביא מיד עוד מחשבות עתידיות מפחידות…
בקיצור נשאבנו ל"סרט" דרמטי אבל בעצם אנחנו מרגישים אך ורק את החשיבה הפרטית והאישית שלנו על המציאות, ולסרט הזה קוראים חרדה!
מה ההגדרה של חרדה? חרדה היא מחשבה -תמיד עתידית תמיד דמיונית וקטסטרופלית!
וככה התודעה עובדת, בכל רגע נתון אנחנו מרגישים בגוף את המחשבה שלנו על המציאות,
לדוגמא הלכתי בשדה ראיתי נחש,זינקתי בפחד,כשהתקרבתי ראיתי ש"הנחש" שראיתי הוא בעצם חבל, נרגעתי – אזעקת שווא.
העיניים "רואות" מקבלות את הקלט החושי, אבל המוח מפרש ונותן משמעות לכל תפיסה חושית שלנו בהתאם למה שאנחנו מאמינים על המציאות, והגוף מיד מגיב לחשיבה בהתאם.
מהי מודעות עצמית?
בעיני מודעות זה להיות ער לעובדה שאנחנו תמיד מרגישים את המחשבות שלנו בגוף, ולא להיסחף ולהישאב אל התוכן של כל מחשבה שלילית. ברגע שאנחנו מודעים לעובדה הזו ,החשיבה השלילית שלנו כבר לא מוזנת בתשומת לב ואנרגיה כמו קודם, אנחנו מאפשרים לה לזוז ולהשתחרר, כי מחשבות כל הזמן באות וחולפות ורק לנו יש את כוח הבחירה להזין אותן בתשומת לב ואנרגיה או לשחרר אותן…
כשאנחנו מבינים את הדרך בה אנו חווים את המציאות (ומה שיפה זה שיש אין סוף רמות של הבנה ומודעות) אנחנו מתחילים להתבונן בתודעה ,לעשות "זום אאוט" ופתאום רואים כמה חשיבה מיותרת שיפוטית ושלילית עוברת במוח,ואיך היא גורמת לנו להרגיש.
ברגע שתזהו את התהליך הזה תרגישו מייד הקלה שזו רק מחשבה שחלפה עכשיו בראש,רק פרספקטיבה צרה ומותנית על המציאות, דעה ,רעיון, אפשרות אחת מתוך האינסוף אפשרויות,לרוב זו מחשבה על העבר,או אולי מחשבה עתידית קטסטרופלית,(חרדה)
מחשבה שיצרה רגשות שליליים ומרעילים בגוף. בקיצור זה רק הסיפור שלי ,התפיסה המוגבלת שלי, שהיא לא המציאות האולטימטיבית.
זה בדיוק ההבדל בין ילד קטן שרואה סרט ולא מבין מה זה סרט,כשהמפלצת מופיעה בסרט הוא מתחבא בפחד מאחורי הספה,לעומת המבוגר שיודע שהמפלצת לא אמיתית היא רק על המסך והיא לא יכולה עכשיו לפגוע בי. כך אנחנו ברגע שאנחנו קולטים שהמחשבה היא רק סרט שמוקרן כרגע על מסך התודעה שלנו, אנחנו פשוט נרגעים, זה רק סרט זה לא המציאות…
מצבי רוח כמדד לאיכות החשיבה ועוצמת התדר שלנו
ברגע שאנחנו מתבוננים ושמים לב למצב הרוח (the state of the spirit) ולתחושות שלנו,שהם הברומטר לאיכות החשיבה שלנו, כי כל רגש הוא תגובה ביוכימית של הגוף למחשבה ,אנחנו מזהים פתאום את החשיבה הנמוכה שיצרה את המועקה,וקולטים את הפרשנות השלילית שנתנו לסיטואציה,את דפוס הקרבן, הייאוש והפחד שהכנסנו לחשיבה,רואים את התהליך שהכניס אותנו למצב רוח ירוד.
באותו רגע של התבוננות אנחנו כבר לא ממש בתוכן של החשיבה, שלפנו את עצמינו מתוך הסרט לעמדת הצופה, שם בדיוק אנחנו נעשים יותר מודעים לעצמינו ויותר נוכחים ברגע הזה. אנחנו נזכרים שאנחנו יצרנו את זה, נזכרים שאנחנו היוצרים! אנחנו לא היצירה ,אנחנו לא המחשבות שלנו!!
פתאום מתפנה מקום בראש כי כבר לא נתקעים על מחשבות ישנות ואובססיביות כמו קודם,מאפשרים להן לזוז,לחלוף…
ואז מגיעות תובנות, מגיעים רעיונות יצירתיים חדשים,מגיעים פתרונות שלא חשבנו עליהם קודם,מגיעה תבונה פנימית שמדריכה אותנו. אנחנו קוראים לה אינטואיציה -קול פנימי מרגיע ובטוח שמדריך אותנו אם רק נסכים להרגע,להקשיב…
כן,אז בואו נרגע כאן ועכשיו יותר ויותר לתוך הרגע הזה…
בואו ננשום ונתמקד בנשימה…
בואו נאפשר למערכת החיסונית המנטלית שלנו שתמיד שואפת לאיזון ולרווחה נפשית להזיז את החשיבה הישנה כמו סערה בטבע שתמיד זזה בסופו של דבר וכשהיא זזה השמיים מתנקים מעננים ואור השמש מתגלה …,בואו נאפשר לאור האינסופי של התודעה להאיר עלינו …
מצד שני צריך להיזהר מהמלכודת של ניתוח יתר של המחשבות שלנו ,הכוונה לא לנסות להבין למה חשבתי ככה ומה זה אומר עלי ועל אחרים,רצוי לא להיכנס יותר מדי לתוכן של המחשבות במטרה לנתח את האישיות שלנו ושל הסובבים אותנו, כי כאן אנחנו שוב מאבדים את הנוכחות המודעת שלנו לים של מחשבות שיפוטיות ואנחנו סוגרים את חלון ההזדמנויות שנפתח לנו להיות ערים יותר,נוכחים ורגועים יותר.
לסיכום להיות מודע וער זה להבין שמחשבה זה כלי יצירתי מדהים לבריאת מציאות שקיבלנו בחיים האלה, והכלי הזה יכול להיות ברכה או קללה תלוי איך נשתמש בו. ההבנה של טבע המחשבה מאוד חשובה ליצירת איכות חיים,בריאות,שלווה שמחה הכרת תודה ואהבה בכל רגע…
בברכת חיים טובים ומאושרים ♥
אור ואהבה