איך אפשר באמת להנות יותר מהחיים? להיות נוכחים יותר? מה זה בעצם מודעות? למה בדיוק אנחנו אמורים להיות מודעים?

כולם מדברים בימים אלה על החשיבות לחיות חיים מודעים, להיות נוכחים בכאן ועכשיו,על התפתחות רוחנית ועוד מושגים וקלישאות שהגיע הזמן לפשט ולהבין אותם לעומק…

 

אנחנו רוצים להיות יותר מודעים לשני דברים חשובים:

 

 1. למחשבות לרגשות ולתחושות שלנו ברגע הזה כאן ועכשיו! (state of mind)

 2. לטבע התודעה שלנו.

 

אנחנו כל כך רגילים להתייחס לתוכן של המחשבות שלנו כאל אמת היות ואנחנו מרגישים את זה בגוף, לדוגמא המחשבה "מה יהיה אם?…"

מזמינה את המוח לתת תשובות שיבטלו את האי ודאות שכל כך קשה לנו איתה…אנחנו מדמיינים את הקטסטרופה העתידית שעלולה לקרות, (כדי להיות "מוכנים" לגרוע מכל} מרגישים גל של פחד שאותו אנחנו מפרשים כאישור מהגוף שזה אכן מה שיקרה, אשר מביא מיד עוד מחשבות עתידיות מפחידות…
בקיצור נשאבנו ל"סרט" דרמטי אבל בעצם אנחנו מרגישים אך ורק את החשיבה הפרטית והאישית שלנו על המציאות, ולסרט הזה קוראים חרדה!

וככה התודעה עובדת, בכל רגע נתון אנחנו מרגישים בגוף את המחשבה שלנו על המציאות, לדוגמא הלכתי בשדה ראיתי נחש,זינקתי בפחד,כשהתקרבתי ראיתי ש"הנחש" שראיתי הוא בעצם חבל, נרגעתי – אזעקת שווא.

העיניים "רואות" אבל המוח מפרש ונותן משמעות לכל תפיסה חושית שלנו בהתאם למה שאנחנו מאמינים על המציאות, והגוף מיד מגיב לחשיבה בהתאם.

 

מהי מודעות עצמית?

 

מודעות זה להיות ער לעובדה שאנחנו מרגישים את המחשבות שלנו בגוף, ולא להיסחף ולהישאב אל התוכן של כל מחשבה שלילית. ברגע שאנחנו ערים לעובדה הזו החשיבה השלילית שלנו כבר לא מוזנת בתשומת לב ואנרגיה כמו קודם, אנחנו מאפשרים לה לזוז ולהשתחרר, כי מחשבות כל הזמן באות וחולפות ורק לנו יש את כוח הבחירה להזין אותן בתשומת לב ולהיתקע איתן…

כשאנחנו מבינים את הדרך בה אנו חווים את המציאות (ויש אין סוף רמות של הבנה ומודעות) אנחנו מתחילים להתבונן לכוון הזה ופתאום רואים כמה חשיבה מיותרת שיפוטית ושלילית עוברת במוח,ואיך היא גורמת לנו להרגיש.
ברגע שתזהו את התהליך הזה תרגישו מייד הקלה שזו רק מחשבה שחלפה עכשיו בראש,רק פרספקטיבה צרה ומותנית על המציאות,דעה,רעיון,אפשרות אחת מיני רבות,לרוב זו מחשבה על העבר,או אולי מחשבה עתידית קטסטרופלית, מחשבה שיצרה רגשות שליליים ומרעילים בגוף.  בקיצור זה רק הסיפור שלי ,התפיסה המוגבלת שלי, שהיא לא המציאות האולטימטיבית.

זה בדיוק ההבדל בין ילד קטן שרואה סרט ולא מבין מה זה סרט,כשהמפלצת מופיעה בסרט הוא מתחבא בפחד מאחורי הספה,לעומת המבוגר שיודע שהמפלצת לא אמיתית היא רק על המסך והיא לא יכולה עכשיו לפגוע בי. כך אנחנו ברגע שאנחנו קולטים שהמחשבה היא רק סרט שמוקרן כרגע על מסך התודעה שלנו, אנחנו פשוט נרגעים.

 

מצבי רוח כמדד לאיכות החשיבה

 

ברגע שאנחנו מתבוננים ושמים לב למצב הרוח שלנו ולתחושות שלנו,שהם הברומטר לאיכות החשיבה שלנו, אנחנו מזהים פתאום את החשיבה הנמוכה שיצרה את המועקה,וקולטים את הפרשנות השלילית שנתנו לסיטואציה,את דפוס הקורבן,הייאוש והפחד שהכנסנו לחשיבה,רואים את התהליך שהכניס אותנו למצב רוח ירוד.

באותו רגע של התבוננות אנחנו כבר לא ממש בתוכן של החשיבה, שלפנו את עצמינו מתוך הסרט לעמדת הצופה, שם בדיוק אנחנו נעשים יותר מודעים לעצמינו ויותר נוכחים ברגע הזה. אנחנו נזכרים שאנחנו יצרנו את זה, נזכרים שאנחנו היוצרים! אנחנו לא היצירה ,אנחנו לא המחשבות שלנו!!

פתאום מתפנה מקום בראש כי כבר לא נתקעים על מחשבות ישנות ואובססיביות כמו קודם,מאפשרים להן לזוז,לחלוף… ואז מגיעות תובנות, מגיעים רעיונות יצירתיים חדשים,מגיעים פתרונות שלא חשבנו עליהם קודם,מגיעה תבונה פנימית שמדריכה אותנו.
ואנחנו נרגעים יותר ויותר לתוך הרגע הזה…

מצד שני צריך להיזהר מהמלכודת של ניתוח יתר של המחשבות שלנו ,הכוונה לא לנסות להבין למה חשבתי ככה ומה זה אומר עלי ועל אחרים,רצוי לא להיכנס יותר מדי לתוכן של המחשבות במטרה לנתח את האישיות שלנו ושל הסובבים אותנו, כי כאן אנחנו מאבדים את הנוכחות המודעת שלנו לים של מחשבות שיפוטיות ואנחנו סוגרים את חלון ההזדמנויות שנפתח לנו להיות ערים יותר,נוכחים ורגועים יותר.

לסיכום להיות מודע וער זה להבין שמחשבה זה כלי יצירתי מדהים לבריאת מציאות שקיבלנו בחיים האלה, והכלי הזה יכול להיות ברכה או קללה תלוי איך נשתמש בו. ההבנה של טבע המחשבה מאוד חשובה ליצירת איכות חיים,בריאות,שלווה שמחה הכרת תודה ואהבה בכל רגע…

בברכת חיים טובים ומאושרים ♥

אור ואהבה

אהובה קשת

nlp master / certified trainer

אשמח לשמוע את תגובתך